דיכאון עונתי

תופעות מעניינות מתרחשות בעונת החורף. העונה מחייבת את האדם ובעלי החיים לשינוי התנהגותי משמעותי על מנת לשרוד את העונה הקרה: הטמפרטורה צונחת, המשקעים יורדים ושעות האור מתקצרות. מאפייני החורף הנכפים על האדם דורשים את הסתגלותו ההדרגתית לתנאיי האקלים המשתנים.

לצד השינויים היזומים המתבטאים בלבוש חם ובצמצום הפעילות בקור, ישנו שינוי נוסף שאינו בהכרח נשלט- מצב הרוח שלנו חווה תנודתיות ומשתנה גם הוא בהתאם לעונת החורף.

בארץ ים-תיכונית שטופת שמש כמו ישראל, אנשים נוטים להיות שמחים ונמרצים יותר, עובדה מוכחת. אזרחי ישראל נהנים מחשיפה ממושכת לשמש, מאטרקציות קיציות ובתי עסק פתוחים לכל. לעומת זאת, בהגעתם של שלושת חודשי החורף הנחשבים באופן יחסי כלא קשים במיוחד, מגיעות גם תקופות סגריריות וקודרות עם שעות אור מינימליות המשפיעות באופן ישיר על מצב הרוח.

מעבר להשפעות הפסיכולוגיות לחוסר הנעימות שבקור, באפרוריות ובהסתגרות מפני החורף.

ישנו גם מרכיב נוירולוגי-פיזיולוגי מובהק – עם הירידה בחשיפה לשמש ישנה גם ירידה ביצור הסרוטונין במוח. הסרוטונין הוא החומר האחראי למצב הרוח הידוע גם כ"הורמון השמחה". בפשטות, המשמעות היא- פחות שמש, פחות סרטונין, פחות שמחה. לשם השוואה, שכיחות דיכאון עונתי בפלורידה, ארצות הברית, עומד על 1.4% בעוד שבאלסקה, ארצות הברית, עומד על 9.9%.

דכדוך החורף, המוכר כדיכאון עונתי מתבטא במצב רוח ירוד, עייפות לצד בעיות שינה, וכן בתחושת כבדות גופנית וחוסר עניין מפעילויות שהיו לפני כן מקור להנאה. התופעה היא עונתית, ומכאן שבמהלך חודשי החורף רואים יותר מקרי דכדוך ודיכאון בקרב ישראלים בהתאם לשינויי העונות.