אושר

השבוע נשאלתי האם הורה מאושר יותר הוא הורה טוב יותר?

ובכן... תחליטו בעצמכם-

אושר מוגדר בפשטות כתחושה של שמחה, סיפוק או רווחה נפשית, המלווה בתחושה כזו שהחיים טובים ומשמעותיים, כאלה השווים לחיות אותם.

על פי מרטין סליגמן מי שהיה יושב ראש האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה ב-1998, הגדרת אושר מתייחסת לשלושה מרכיבים שונים:

1. רגשות חיוביים- תחושה שהחיים טובים ונעימים.

2. מעורבות בחיים- תחושה שיש לאדם עניין בחיים ועיסוקים שבצדם מתמלא סיפוק.

3. משמעות בחיים- תחושה שהחיים הם בעלי משמעות והאדם רוצה לחיותם.

זרם הפסיכולוגיה החיובית נוסד על ידי סליגמן עצמו והביא עימו חידוש בתפיסת העולם. ההסתכלות והלמידה היא על ״האדם כחזק, כסתגלן, בעל חוסן נפשי המאפשר לו להתפתח ולצאת ממשברים״.

הפסיכולוגיה החיובית חרטה על דגלה את העיסוק במרכיב הבריא והחיובי, תוך כדי שהיא מדגישה את מיצוי הטוב שבבני אדם ולא רק את התיקון והשיקום – מה שחסר ולקוי, להבדיל מהפסיכולוגיה הקלאסית. לימוד ויישום של הבריא. התפיסה מאירה זרקור ומתמקדת בכוחות, ביכולות ובפוטנציאל הגלום בכל אדם. מטרתה להבין ולטפח כוחות שמאפשרים לאנשים לצמוח ולתפקד בצורה מיטבית.

חלוקת האושר אינה שיוויונית בין כולם, המחקר הפסיכולוגי ממפה כי ראשית מרכיבים גנטיים שותפים בקביעת הסיכוי לאושר, המרכיב המולד הזה עומד על כ-50%, שנית 10% מהסיכוי נקבע לפי נסיבות חיים כמו בריאות, כסף, ייחוס, מראה ועוד, אבל עדיין 40% מסיכויי אושרו של האדם נקבעים לפי מרכיבים סביבתיים הניתנים לשינוי!

אנשים מאושרים חיים יותר שנים, בריאים יותר, יצרניים יותר, יצירתיים יותר, מצליחים יותר מבחינה מקצועית וכלכלית, עוזרים יותר לחברה ואפילו נשארים נשואים יותר שנים.

המחקר הפסיכולוגי מצא 12 אסטרטגיות יעילות לקידום אושר זאת על ידי- מימוש חוזקות, דפוסי התנהגות חיוביים והתמודדות יעילה עם לחצים באמצעות פיתוח מחשבות.